עריכת הסרט של יהלי היתה משימה לא קלה במיוחד.
יהלי היא ביתי הבכורה ומצאתי את עצמי פשוט בוהה במסך עם קליפים רבים מהילדות ולא יודע מאיפה להתחיל, מה לצלם, לאיזה כיוון לקחת את הסרט.
באותה תקופה, לימדתי בכיתה שלה קורס בקולנוע אינטואיטיבי, ואחד המסרים היו ״לתת לרגליים להוביל״, ללא מחשבות והרהורים אלא רק עם תחושות בטן.
נאה דורש, נאה מקיים. מיד הבנתי מה עלי לעשות.
אז קודם כל יצאנו לצלם כמה שוטים. יהלי היא סוג של פיה ואת תחושת הקסם רציתי להעביר בשוט. צילמנו אותו והמשכנו בזרימה לעוד כמה גחמות צילומיות.
ידעתי גם שאני רוצה קטע שלה מנגנת וטיים לאפס… ואז כבר נהיה ברור מה צריכה להיות הקרינות בכדי שהכל יתחבר.